הדרגתיות – על המעברים והשינויים בחיינו

הדרגתיות – על המעברים והשינויים בחיינו

עוברים דירה? נרשמת ללימודי מכללה? פיטרו אותך מעבודה? אתם מתחתנים? מישהו מהקרובים שלך חולה מאוד? סיימת תיכון או צבא? נוסעים לחופשה לכמה ימים?

לעתים קרובות קצב חיינו המסחרר דורש מאיתנו הסתגלות מהירה לשינויים. יש אנשים שזה קורה להם באופן טבעי, ללא קושי מיוחד, ויש אנשים שהרבה יותר רגישים לכל הניואנסים והדקויות של חוויית השינוי.

אפילו אם זה שינוי שנחשב ללא כל כך משמעותי בעיני אחרים, כמו שינוי בשעת יקיצה בבוקר, התחלת לימוד חוג חדש או היכרות עם חברים חדשים. מערכת העצבים של אנשים רגישים מאוד קולטת הרבה יותר ניואנסים ודקויות ולכן, רגישה הרבה יותר לכל שינוי מאשר אנשים אחרים.

אחד הקשיים בשינוי הוא לעזוב את המוכר והיציב וללכת אל עבר הלא ידוע. מהיותנו אנשים רגישים מאוד, אנו מתקשים לעתים קרובות עם מצב כזה מתוך הפחד שהתגובה שלנו לדבר הלא מצופה תהיה עוצמתית מדי עבורנו.

בנוסף, שינויים, גדולים או קטנים, עבור אנשים רגישים מאוד מצריכים הרבה יותר מחשבה, הקשבה לעצמי, התארגנות ויכולת להרשות לנו לקבל יותר עזרה ותמיכה מעצמינו ומהאחרים.

למשל, כשעוברים דירה, אתם עשויים לקחת בחשבון פרטים כמו: מתי להתחיל לארוז את הדברים? כמה ימי חופשה צריך לקחת כדי לארגן מעבר מוצלח? האם ביום המעבר יהיה מישהו שיוכל לעזור לכם עם הכנת האוכל?

האם תוכלו לעשות הפסקה קטנה או אפילו כמה הפסקות ביום המעבר? כדי להטעין מחדש את האנרגיות? אם אתם הורים לילדים, אצל מי הם יהיו ומי יטפל בהם? האם כדאי להם, בתקופת המעבר, לשהות אצל הוריכם? האם יהיה שם מישהו בשבילכם כדי לעזור עם המעבר עצמו?

הדברים הפחות מובנים מאליהם שבדרך כלל חומקים מתשומת ליבנו הם: האם נפרדתם מהמקום הישן? אם שהיתם בו תקופה מסויימת וחשתם בו טוב, האם שמתם לב אילו רגשות עולים בכם בתקופת המעבר למקום חדש? מה עושה לכם עזיבת המקום?

אם לא אהבתם את המקום הישן וציפיתם למעבר בקוצר רוח, האם אתם נותנים מקום לתחושת השמחה וההעצמה (או כל רגש אחר) שעולים בכם בגלל שסוף סוף אתם עוזבים? האם נפרדתם מהשכנים או להיפך, החלטתם להישאר איתם בקשר? האם הכרתם את השכנים החדשים? האם נתתם מקום לרגשות שעולים בעקבות המעבר?

לעתים קרובות, אם אנחנו לא מקדישים מספיק תשומת לב למה שקורה אתנו במצבים כאלה, אנו עלולים לחוש מוצפים רגשית . ברגעים כאלה אנחנו זקוקים ליותר זמן כדי לעבד את החוויות שעולות ולהסתגל למצב החדש. לכן, כדאי לאפשר תקופת מעבר – תקופה בה אנו מקדישים תשומת לב לחוויות שעולות בקשר למצב הישן, שהולך ונעלם, ולמצב החדש שהולך ומגיע.

תקופת המעבר יכולה לעזור מאוד בהסתגלות הדרגתית לשינוי. כאנשים רגישים אנו זקוקים להתכונן לשינויים על מנת להישאר במצב מאוזן פיזית ונפשית. הדרגתיות – משמעותה שימוש בזמן רב יותר וקצב פעולה איטי יותר.

הדרגתיות עשויה לתמוך באנשים רגישים מאוד בתחומים שונים של החיים.
למשל, אם החלטתם לעבור לתזונה בריאה יותר. אולי כדאי לכם לפרק את שלבי המעבר לתזונה רצויה לשלבים קטנים מאוד ולתת לכל שלב הרבה יותר זמן מזה שנהוג בדרך כלל. אולי אפשר להתחיל רק מכך שבמשך כמה שבועות תיקחו איתכם שקית של ירקות טריים יחד עם הסנדוויצ'ים שהיתם רגילים לקחת ללימודים.
אם אתם לוקחים תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון או חרדה, על מנת לצמצם את תופעות הלוואי אולי כדאי לבדוק אפשרות לקחת מינון מינימאלי ככל האפשר ולהעלות אותו בהדרגה אחרי זמן הרבה יותר ממושך. כמובן, חשוב להתייעץ עם הרופא בקשר לכך.

אחד מהמטופלים שלי, היה מרסק את הכדור שרשם לו הפסיכיאטר ולוקח רק את החלק ה- 1 חלקי 16 במשך כמה שבועות. כשתופעות הלוואי מהכדור (שהיו ממש מזעריות) היו חולפות, הוא היה מעלה במעט את המינון וכך בהדרגתיות היה מגיע למינון האופטימלי עבורו.

מטופלת אחרת שלי היתה מוציאה את האבקה מהקפסולה של התרופה ושותה רק כמה גרגירים מתוכה. גם היא הצליחה באמצעות שימוש בהקטנת המינון של התרופה להפחית באופן משמעותי את תופעות הלוואי. שוב, חשוב מאוד להתייעץ עם הפסיכיאטר, האם מותר בכלל לפרק את התרופה ולקחת מינונים שונים מזה שרשם הרופא.

אם החלטתם לרוץ בבוקר והיעד הראשוני שלכם הוא לסיים מסלול שאורכו 10 דקות, ריצה, אולי בשבועות הראשונים תרצו לעשות רק הליכה מהירה. כך, כשהגוף יתרגל, יהיה אפשר לנסות לעבור לריצה של, למשל, 3-5 דקות ובהדרגה להגיע ל- 10 דקות.

חשוב גם לא להרבות בשינויים לפני ואחרי השינוי המשמעותי. אם אתם עוברים למקום עבודה החדש, בדקו אפשרות לדחות מעבר דירה או תחילת לימודים באותה התקופה לתקופה אחרת. הרי מקום עבודה חדש דורש הסתגלות מקצועית, חברתית, הסתגלות לעמדת הישיבה ולסביבה.

עבורנו, אנשים רגישים מאוד, אין זה דבר פשוט להאט את הקצב, מכיוון שפעמים רבות חשוב לנו להיות כמו כולם ולא להתבלט. החברה לא בדיוק בנויה עבור האנשים הרגישים ולא מעט אנו מרגישים מבטים של אחרים המופנים לעברנו והתוהים מה "לא בסדר" איתנו.

ובכל זאת, ככל שנשים לב ונכבד יותר את הצרכים האישיים שלנו, נהיה יותר רכים וסלחניים עם עצמנו, כך נוכל להבהיר אותם לסובבים אותנו ואולי הדבר יאפשר שינוי בגישתם כלפינו.

כמובן שאין כאן כללים מדוייקים ולפעמים אנו עלולים למצוא את עצמנו במצבי חיים מורכבים כשאין באפשרותנו להאט, אלא להיפך, לפעול כמה שיותר מהר. אך אני סבורה שהתרגול במצבים שכן מאפשרים עבודה על מעבר הדרגתי לשינויי עשויה להיטיב אתנו ולתמוך בנו בעתיד כשנצטרך לפעול במהירות.

גם אם לא נוכל לעצור, אולי נוכל להאט דבר מה במחשבה שלנו או ביכולת להתבונן ברגשות שעולים וכך להרגיש מאוזנים הרבה יותר פיזית ורגשית.

 

ביאטה שבון יהב
מלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית , תומכת ומלווה אנשים רגישים מאוד

 

.

.

.

——————————————————————————————————————

ביאטה שבון יהב | beata.yahav@gmail.com  |    054-549-87-46 

.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s